...והכול נעשה בתנאי אי וודאות!!
הסביבות הניהוליות, הארגוניות והעסקיות של המנהל מאופיינות על ידי אי וודאות ברמות אלו או אחרות – דבר התלוי ביציבות התהליכים המרכיבים סביבות אלה ושונוּת בתפוקות של אותם תהליכים. אי הוודאות הנו חלק בלתי נפרד מסביבות אלה ולא ניתן להעלימו לחלוטין.
מה שכן ניתן לעשות זה לזהות, להבין ולנהל את הגורמים המשפעים על אי הוודאות. אבל איך?
דבר זה דורש גישת חשיבה חדשה ומקורית – "חשיבה סטטיסטית". אין הכוונה להפוך את המנהל לסטטיסטיקאי – חס ושלום – אבל כן להקנות לו ידע על מנת שהוא יוכל לתפקד בסביבת אי-וודאות ולנהל בצורה אפקטיבית את גורמי אי הוודאות.
וכאן אנו נתקלים בבעיה קריטית ביותר. עולם התוכן של הסטטיסטיקה הוא ה"מדע" הפורמאלי והמוּכר לטיפול באי-וודאות. אבל, המחקרים מראים שרוב המנהלים לא פיתחו את הכישורים המתאימים לחשיבה סטטיסטית, וזאת בגלל שהם לא חשבו שסוג חשיבה זו מוסיפה להם ערך, ואינה מועילה לפתרון בעיות וקבלת החלטות...ללא היכולת לחשוב באופן סטטיסטי, ולהבין ולפרש נתונים, מנהלים מתבססים על האינטואיציה הבסיסית שלהם, דבר שמחקרים רבים הוכיחו כמטעה ואינה אמינה מטבעה.
ללא ניהול המבוסס על חשיבה סטטיסטית, מנהלים יאלצו להתמודד עם בעיות כגון:
-
סביבות עסקיות וארגוניות לא יציבות
-
מחסור בנתונים אמינים ומתוזמנים
-
טכניקות לא אמינות לניתוח נכון של נתונים
מה זה חשיבה סטטיסטית?
חשיבה סטטיסטית הנה גישה של למידה ופעולה אשר מתמקדת בתהליכים, שונוּת ונתונים. חשיבה סטטיסטית מבוססת על העקרונות הבסיסיים הבאים:
1. כל עבודה נעשית במערכת של תהליכים הקשורים זה בזה
2. בכל תהליך קיימת שונות, הגורמת לאי-וודאות
3. הבנת השונוּת הנו הבסיס לניהול המבוסס על ראיות (evidence based management) ושיפור מתמיד (systematic improvement)
כל שלושת העקרונות הללו פועלים ביחד ומשולבים זה בזה על מנת ליצור את הכוח הטמון בחשיבה סטטיסטית.
חשיבה סטטיסטית, בראיה של ניהול, שליטה ובקרה, מכירה בעובדה שחייבים לקחת בחשבון את גורם השונוּת בתהליכי פתרון בעיות וקבלת החלטות; כמו כן, השונות הטבעית, המובנית בכל תהליך, היא אחד האילוצים המרכזיים בביצועים.
חשיבה סטטיסטית, בראיה של שיפור, מכוונת לצמצום השונוּת, דבר שמצריך זיהוי וצמצום או סילוק מקורות השונות. ניתן לסלק שונות אם נוכל להבין את ההבדל בין התנהלות יום-יומית ותקינה ובין התנהלות הגורמת למקרים מיוחדים, היות והטיפול בגורמי השונות של שני המקרים הללו שונים במהותם.
הגדרה זו מדגישה מספר מרכיבים עיקריים:
ולכן, חשיבה סטטיסטית הנה גישה כוללנית לתהליכי שיפור. היא מכתיבה לנו את צורת החשיבה, אופי ההתנהגות, דרך העבודה, דרך הפעילות והאינטראקציה עם אנשים.
התוצאה
מנהל שיש לו חשיבה סטטיסטית וידע להנדס את הסביבות ארגוניות ועסקיות שלו יוכל:
-
למצב את העסק בצורה אופטימאלית בהווה ע"מ להתמודד עם תהפוכות העתיד
-
לייצב את ההתנהגות העסקית, הארגונית והניהולית ע"י מזעור אי-הוודאות של תהליכים
-
לחוש אמון שהחלטותיהם מבוססות על מידע איכותי
ארגונים חייבים לפעול עכשיו ולהכשיר את מנהליהם בחשיבה סטטיסטית – המדרגה הבאה בניהול.
דוגמאות וטיפים
I – התעלמות מהשפעות משותפות
משימה מסוימת מצריכה עבודה של שני עובדים, כל אחד מומחה בתחומו הוא. המנהל מזהה את שני המומחים – כל אחד מהעובדים מוכר כעובד מצטיין. כאשר שני העובדים מתחילים לעבוד ביחד, מסתבר כי התוצאה רחוקה מלהיות טובה – מה הבעיה?
המנהל הסיק לגבי השפעת עובד א' והשפעת עובד ב' בנפרד, ולא לקח בחשבון את ההשפעה המשותפת של עבודת הצוות של עובד א' ועובד ב'.
II - שאלות מכוונות – החלטות ומסקנות...
כמה פעמים קרה שלמרות שבדקת את כל הנתונים שהיו ברשותך, ואת כל ההנחות היסוד, ההחלטה שקיבלת הייתה שגויה?
לחלופין, מכמה פעמים קרה שקיבלת החלטה נכונה, ובדיעבד בסיס הידע שלך היה שגוי (נתונים, הנחות יסוד ועוד...)?
בשני המקרים לעיל, מה אתה עושה כדי לשפר את איכות פתרון הבעיות וקבלת ההחלטות שלך? כלומר, איזה סוג של הפקת לקחים אתה מבצע על מנת לזהות לא רק את ההצלחות והכישלונות, אלה את "כמעט הכישלונות" (תוצאה מוצלחת אך בדיעבד, כל הגורמים היו נגדך) ו- "כמעט ההצלחות" (נכשלת, אך כל הגורמים היו לטובתך)?
III – טעויות נפוצות בניתוח נתונים
כמה פעמים נתבקשת לבצע ניתוחים כמו:
בשני המצבים לעיל, צמצום מספר הנתונים לא יאפשר מסקנות מבוססות היות ואין נתונים היסטוריים ולכן, אין לדעת אם הבסיס להשוואה הוא מייצג או תוצאה חריגה הנובעת מגורמי אי-וודאות.
(כותב המאמר הינו סטטיסטיקאי עם התמחות בניתוח מדדים ארגוניים).
כתבו לנו מה אתם חושבים על המאמר ועל הרעיון שהוא מציג:
